את מרגישה וגם אמיצה וגיבורה

את מרגישה שאת לא בטוב

משהו עובר עלייך ולא ברור לך בדיוק מה זה.

הכל רגיש,

על אש גבוהה

כאילו אין לך הגנות.

הכל חשוף ופוגע ישר כמו חץ לתוך הלב,

עובר דרכך

ולא לידך כמו שהיה פעם.


הכל קשה

הכל מורכב

הכל לא פשוט כמו שהיה פעם


לא הרבה משמח אותך באמת

רק אולי מעלה חיוך קטן

שמיד נמחק כי נזכרת ברגע אחר שהיה קצת פחות.


כי את בעיקר רואה את מה שלא,

מה שפחות טוב,

מה שלא הולך או לא מסתדר.


השמש זורחת אבל היא לא באמת מחממת אותך.


את מרגישה שמשהו לא טוב

שמשהו לא טוב

מה זה... את לא יודעת

אבל לא טוב.


אז את מבינה שאת צריכה עזרה.

מישהו שיחזיק אותך,

שיחזיק איתך את מה שאת לא מצליחה לתפוס.


ואת משתפת את האיש שלך

שלא טוב לך

ואת צריכה עזרה

ואת מרגישה קצת אבודה ורגישה

קצת

יותר

מדי.


ואת לא יודעת מה זה בדיוק,

אבל -

את לא רוצה ככה.

את רוצה אחרת

את יודעת שאת יכולה אחרת.


אז את פונה לעזרה.


ואת נפגשת עם מישהי שתחזיק איתך,

את מה שאת לא יודעת לתפוס בשכל

אבל מרגישה אותו חזק בלב.


והיא אומרת לך שאת אמיצה -

ואת לא מבינה למה.

והיא אומרת לך שאת גיבורה -

ואת לא מבינה למה.


ואחרי כמה זמן..

את מתחילה קצת להבין.


שאת אמיצה

כי את מקשיבה עמוק פנימה

ואת גיבורה כי את שומעת את הקול הזה

שקורא לך מבפנים ואומר לך -

"מגיע

לך

אחרת.

מגיע לך,

משהו גדול יותר.

מגיע לך,

לחיות -

מתוך שמחה ועשייה וסיפוק ומלאות

וזו הדרך שלי לזעוק לך את זה,

הכי חזק שאני יכול


ואני רוצה שתפתרי את מה שאני מציף אצלך

עכשיו

את מה שנראה לך אבוד ומבולבל.


כדי שאחר כך,

כשהכל יהיה שקט

כשקצת תחזרי לחייך,

והשמש תחזור לחמם אותך באמת


את תרגישי יותר חזקה

ואת תביני איזו אישה גיבורה את

שהקשבת לי

(ובעצם שמעת את עצמך)

והסכמת

ועברת את המסע שסימנתי לך להתחיל לעבור

והיית אמיצה


ובזכות זה -

גדלת".