דיכאון אחרי לידה

דיכאון

אחרי

לידה.

הייתי אבודה.

לא היו לי כוחות

למשפחה

לחברים

לסביבה הקרובה.

הרגשתי שכל העולם נגדי

שאף אחד לא אוהב אותי

גם הילדים שלי

והאיש שלי

שמתמודד

איתי.

לא היה לי טוב

בשום מקום

בשום מצב

עם אף אחד.

היה פשוט שחור אחד גדול

שעטף אותי

וחסם לי את השמש, את החום

את היום שהתחיל ונגמר.

רציתי רק לישון

רציתי הרבה עזרה,

הרגשתי אבודה.

רציתי שימשיכו לאהוב אותי גם כשלא הייתי ככ נחמדה.

הרגשתי ריקנות גדולה,

הרגשתי שאף אחד לא יכול להבין אותי באמת

לא האמנתי שמישהו רוצה לעזור

שהמצב הזה ישתנה אי פעם.

לא הבנתי 'מה זה'

מה זה ה'זה' שעובר עליי

לא ידעתי להגדיר אותו

לתת לו שם

עד שהגיעה מלאכית , שליחה של ה'

שהמילים שלה היכו בי כמו ברק

ונתנו הגדרה לכל אוסף הרגשות הקשים שהרגשתי בתוכי

וזו היתה קצת הקלה

וקצת עזר

ומשם, התחיל טיפול גדול וכולל

גופני, רגשי, הוליסטי, פיזי.

הכל

כדי שאחזור להיות אישה שמחה.

בשביל האיש שלי

בשביל הילדים שלי

והכי הכי

בשבילי.

וזה לקח זמן,

וזה הרגיש כמו נצח

וההתקדמות הייתה איטית

וכמעט ונשברתי מלא בדרך.

וכל הזמן

ה' שלח לי שליחים מדוייקים

במקרים מדוייקים

שקידמו אותי עוד ועוד בדרך.

והנה אני

שנה וחודשיים אחרי לידה

והדיכאון אחרי לידה

שאחז בי

שסימן לי לעצור

להקשיב קצת לעצמי

למה שאני ורק אני צריכה עכשיו

לאט לאט מתמוסס לו

לאט לאט מתנקה לו

מהשורש

וצומחים ונבנים בי דברים חדשים עכשיו

ויש שירי חדשה-ישנה

שרואה את החיים ברובד

עמוק יותר

שרגישה יותר

שמחבקת יותר

שקשובה יותר לעצמה.

היא בכיוון למעלה

בדיוק הפוך

מהדיכאון

אחרי

לידה

ששאב למטה.

הוא היה קשה, מאוד,

אבל הוא לימד אותי כל כך הרבה על עצמי.

אז תודה לו שבא

ותודה לו שהלך

יהי שם ה' מבורך.

0 צפיות