נערה שהפכה לאישה

נערה שהפכה לאישה, אישה שהפכה נשית יותר בזכות הריון. מתעגלת , משתנה , מגדלת חיים בתוכה.

הגוף משתנה , ההורמונים עולים ויורדים בתוכה ובאחת היא חלק מיצירת חיים חדשים בעולם.

היא נפתחת, נפער בה פתח שגדל ומתרחב, כל הגוף שלה מתכונן ומתרחב גם הוא. הנפש שלה סוערת, היא על התפר שבין חיים ומוות, במצב הזוי ובלתי נתפס.

זה כואב זה מעצים זה חייתי זה נשי זה מרגש וזו חוויה שאי אפשר לתאר במילים.

זה לפעמים עובר בטוב ולפעמים כחוויה טראומטית ממש.

בכל מקרה, זה הופך אותה. כל לידה הופכת אותה קצת. מאישה לאמא, ממי שהייתה למישהי קצת אחרת. מוסיף בה עוד קומה.

יש מציאות חדשה שהיא צריכה להסתגל אליה, ללמוד אותה, להכיר אותה, להתרגל. בתוך כל זה ההורמונים עוד משתוללים והנפש עוד אוספת את החלקים שהתפזרו וגם הגוף, לאט לאט, בתהליך ארוך.

בהתחלה זה כואב אח''כ יוצא החוצה וכולם שמחים ופתאום, היא קצת עצובה , קצת בוכה, קצת מדוכדכת.

בייבי בלוז , דכדוך אחרי לידה. טבעי ובדר"כ עובר. אבל - לפעמים זה נשאר.

גם אם היתה לידה טובה שהציפה משהו גם אם הייתה חוויה טראומטית שפערה בה פצע.

היא מתפקדת אבל על אוטומט. היא עם הילדים בצהריים אבל לא נהנית איתם. היא קמה בבוקר אבל רק חושבת על סוף היום שבו היא תניח את הראש על הכרית ותשקיט את המחשבות. היא יוצאת עם חברות אבל מרגישה זרה ולא מובנת. היא מדברת אבל מרגישה שאומרת את המילים לא נכון. היא מרגישה שהדעת שלה מפוזרת. שהיא לא מצליחה להחליט על דברים שפעם היתה מחליטה בשניה. היא מרגישה שהיא מנותקת מהעולם. שהחיים שלה טובים בעיקרון אבל היא לא מצליחה להנות מהם. שמשהו בה לא כמו שהיה פעם, משהו כבוי, לא שמח. היא מרגישה שהחיים שלה גדולים עליה, כמעט בולעים אותה. היא לא יכולה להמשיך ככה יותר.

לא טוב לה, בכלליות, בכל תחום.

אולי היא חווה דיכאון אחרי לידה והיא פשוט לא יודעת לתת לזה שם.

יש לו רמות לדיכאון אבל כזה הוא, דינמי ונוגס בכל תחום בחיים בלי שנבין מהו בדיוק.

אבל היא נורמלית, היא לא משוגעת. זה קורה אחת לארבע נשים, כל כך נפוץ וכל כך לא מדובר.

היא לא חולה, היא מתמודדת עם הפרעת מצברוח. שאפשר לטפל בה ולעזור לה להתאזן.

רק תפני לעזרה. תשתפי את האיש שלך שרוצה בטובתך ואוהב אותך. תשתפי את החברה הקרובה, תשתפי את אמא.

שידעו שעובר עלייך משהו משהו טבעי ומובן ושאת צריכה אותם שיהיו לך גב.

ואת תעברי את זה ותהיי יותר קשובה לעצמך ותכירי את עצמך יותר ותגידי (אפילו) תודה על הנסיון הבלתי נסבל הזה שבנה אותך ככ.

ואת תצאי מזה. ותחזרי להיות אישה שמחה ואמא שמחה.

כי פשוט מגיע לך ♡