הסיפור שלי   

אני שירי, נשואה למתן ואמא לשלושה -
איתם בנימין (6) , קדם (3.5) ושחרי (1)

ואני - אשה,אמא,יוצרת.

 

אחרי שתי הלידות האחרונות שלי, סבלתי מדיכאון שאחרי לידה.

אחרי הפעם הראשונה,

הרגשתי ש'שרדתי את התופת ואני כאן כדי לספר'

ועכשיו אחרי הפעם השניה - אני מרגישה שאני מחלימה,

שמשהו בי משתדרג ועולה קומה.

שהשירי החדשה שהתחילה להיבנות, חזרה והמשיכה מאותה נקודה.

שני דברים עזרו לי בתוך ההתמודדות הזו- 

האחת הוא בסיבוב הראשון, אישה יקרה שהציגה את עצמה בקורס בו למדתי אז בשני משפטים -

"שלום, קוראים לי...... ועברתי שלושה דיכאונות אחרי לידה מאוד קשים"

שם נפלה לי הידיעה שזה זה.

ומשם הדרך לטפל בעצמי היתה אפשרית הרבה יותר.

מאז הבטחתי לעצמי שאני מדברת את זה. פשוט ככה.

שאין מה להסתיר ואפילו להפך, זה מאפשר לי לשחרר כל כך הרבה אנרגיה של הסתרה.

והשני

היתה היצירה. שנתנה לי ביטוי למהות שלי ומזור לנפש.

כשקצת התחלתי להתאוששהתחלתי ליצור תכשיטים, פתחתי סטודיו, העברתי סדנאות DIY 

וגם יזמתי בקרים ליולדות כדי לעשות להן טוב.


הדיכאון החוזר הזה, טלטל את עולמי. פעמיים.
וגרם לי לחשב מסלול מחדש או יותר נכון- דייק לי את כיוון העשייה שלי פה בעולם.

 

בעקבותיו התחלתי תהליך ארוך -
שהוא מסע מתמשך 

שגרם לי ללכת להכיר את הגוף שלי
ולשמוע קצת את הנפש שלי 
וגם - להבין מה אני הכי אוהבת לעשות ובמה אני הכי טובה.

לאחרונה, דייקתי עוד קצת את הכיוון שלי

והיום הסטודיו שלי הוא סטודיו לעץ, חידוש רהיטים וDIY.

 

וזו אני - משתדלת לעשות את מה שאני אוהבת ומה שאני טובה בו.

ומתוך זה גם לתת החוצה והלאה