הסיפור שלי
אני שירי, בת 32 נשואה למתן ואמא לשלושה -
איתם בנימין (10) , קדם (7) ושחרי (5)
ואני - אשה,אמא,יוצרת.
אחרי שתי הלידות האחרונות שלי, התמודדתי עם דיכאון אחרי לידה.
אחרי הפעם הראשונה,
הרגשתי ש'שרדתי את התופת ואני כאן כדי לספר'
ואחרי הפעם השניה - הרגשתי שאני מחלימה,
שמשהו בי השתדרג ועולה קומה.
שהשירי החדשה שהתחילה להיבנות, חזרה והמשיכה מאותה נקודה.
שני דברים עזרו לי בתוך ההתמודדות הזו-
האחת הוא בסיבוב הראשון, אישה יקרה שהציגה את עצמה בקורס בו למדתי אז בשני משפטים -
"שלום, קוראים לי...... ועברתי שלושה דיכאונות אחרי לידה מאוד קשים"
שם נפלה לי הידיעה שזה זה.
ומשם הדרך לטפל בעצמי היתה אפשרית הרבה יותר.
מאז הבטחתי לעצמי שאני מדברת את זה. פשוט ככה.
שאין מה להסתיר ואפילו להפך, זה מאפשר לי לשחרר כל כך הרבה אנרגיה של הסתרה.
והשני
היתה היצירה. שנתנה לי ביטוי למהות שלי ומזור לנפש.
כשקצת התחלתי להתאושש - התחלתי ליצור תכשיטים, פתחתי סטודיו, העברתי סדנאות DIY
וגם יזמתי בקרים ליולדות כדי לעשות להן טוב.
ועם הזמן, גדלתי עוד, התמקצעתי, הבנתי מה אני אוהבת לעשות ובמה אני טובה.
האהבה לחומרי גלם, יצירת יש מאין בתהליך של כמה שעות והאהבה למיחדוש
הובילו אותי למה שאני עוסקת בו היום, הסטודיו שלי - סטודיו לעץ וDIY.
בכובע השני שלי אני דולה וממשיכה לכתוב ולדבר את התופעה הזו של הדיכאון, להסיר במעט את מעטה הבושה והשתיקה סביבו, מתוך תחושת שליחות ❤
וזו אני,
ולכל שאלה אני בשבילכם :)
שירי