המשוער הוא ה 13 לאוגוסט
ואני יודעת שאנחנו צריכים לעבור דירה אחרי 4 שנים בירושלים.
בכל חוסר הוודאות של הלידה , אני יודעת שאני רוצה עוגן מוכר להיאחז בו.
מחליטה שרוצה ללדת בעין כרם.
מקום מוכר וידוע, כבר ילדתי שם בלידה הקודמת וגם ליוויתי שם כמה לידות. הדולה שלי מאזור ירושלים ויש לי כמה נשות מקצוע ירושלמיות שכבר מלוות אותי במהלך ההריון הזה ואני ממש רוצה שיהיה לי את הגב הזה לפחות עד הלידה.
מגלה שהחוזה הוא עד ה23 לאוגוסט,
ונכנס לי קצת אוויר לנשימה
יש סיכוי טוב ממש שאלד לפני ... (👀)
מתכוננים למעבר, אורזים, סוגרת פינות אחרונות בעסק שלי וסדנאות אחרונות.
הזמן עובר עד המשוער במהירות
ומאז , כל יום הוא יום של ציפייה וכל סימן גופני מעלה את המחשבה שאולי 'זה זה'.
מעקב הריון בקופה
פעם ראשונה (40+5)
פעם שניה (41+1)
חושבת לעצמי ש'בטח לא אגיע לפה יותר'
פעם שלישית (41+5) ו'אם עד יום שלישי את לא יולדת, תלכי למיון יולדות'
יום שלישי בערב, אנחנו יוצאים להתאוורר, מרגישה צירונים כבר כמה ימים אבל משהו חסום. כאילו הכל מוכן, והיא צריכה רק דחיפה קלה והיא תבוא אלינו.
שותים קפה מול החומות , חוזרים לאוטו ואין פלאפון... כל ההכנות שעשיתי לעצמי ללידה נמצאות בו. פלייליסט הלידה שלי, משפטים מחזקים, הקלטה שלהם, מדיטציות.
ויאללה ה', כמה עוד נסיונות ?!
מתן ואני מרגישים שאנחנו עוברים משוכה משוכה בדרך.
קמים בבוקר , לוקחים את הזמן
הולכים לקנות פלאפון כדי שאהיה רגועה ואוכל לפחות להחזיר מהענן חלק מהדברים שהיו לי.
מגיעים לעין כרם, שלישי בצהריים.
מעקב הריון -
מוניטור טוב , צירונים , פתיחה 2 וצוואר רך.
תנאים טובים... מחליטים לאשפז בתור לזירוז.
אני כבר מדמיינת איך אני מספרת לילדים שהגיעה להם אחות.
מוניטור פעם במשמרת,
שלישי ערב, רביעי בוקר, רביעי צהריים
ואנחנו עוד מחכים.
כל ההמתנה הזו אינטנסיבית מאוד.
לרגעים אני מלאת מצב רוח ולרגעים רק בוכה.
רכבת הרים רגשית של ממש.
רביעי ערב...
בדיוק שתי חברות שולחות הודעה 'מה איתך?' ואני כותבת שעדיין מחכים.
דקה אחכ, קוראים לנו לרדת לחדרי לידה.
מתן ואני מתרגשים, הנה זה מתחיל.
מתפללים יחד שיהיה בטוב, שיעבור בקלות.
קוראים לדולה שלנו
ובנתיים בודקים אותי , פתיחה 4.
היא ממשיכה להתקרב אלינו, לאט לאט
ושנינו מרגישים איך דחיפה קלה קלה והיא תבוא.
מחליטים על פקיעת מים.
הצירונים שהיו עד עכשיו מתחילים לאט לאט להתגבר.
אני נושמת עמוק, מדברת אליה כל הזמן, אומרת לעצמי את המשפטים המחזקים זזה ומתנועעת.
שעה עוברת ובנתיים צירים אינטנסיביים וטובים, מרגישה אותם עולים ומתחזקים כל כמה דק. הגוף שלי ממש מדבר אותם. מרגישה יותר צורך לזוז, מרגישה יותר צורך להוציא קול.
וגם מרגישה שצריכה מקלחת,
יודעת שזה משהו שעושה לי טוב.
הזרם עוזר ואני כבר מרגישה שזה נהיה עוד רגע בלתי אפשרי.
חוזרת כמו מנטרה על המשפטים שמחזקים אותי , אומרת לעצמי ש'אני עושה את זה' ו'אני יכולה'. מבקשת ממתן ומהדולה שיגידו לי את זה גם.
לחץ באגן...
מבקשת שיקראו למיילדת.
עולה למיטה בין צירים , פתיחה מלאה.
מתן מפעיל לי את הפלייליסט והשירים בול (!) מדוייקים לי ומחזקים אותי ומרגיעים.
נשכבת על הצד ומרגישה צורך ללחוץ עם כל ציר.
לאט לאט הראש מתקרב , כבר מרגישה אותה.
קולטת שיש התרחשות , המיילדת קצת לא רגועה, כמה רופאים נכנסים.
יש האטה גדולה בדופק.
אני ממשיכה לדבר אליה, אומרת לה שאנחנו עטופות ומושגחות וה' איתנו כל הזמן.
אומרת לה שאנחנו מחכים לה וככ רוצים כבר לראות ולהרגיש אותה.
עוד כמה לחיצות והראש יוצא,
ואז...
לוחצת והגוף לא יוצא -
בין המילים קולטת 'קליעת כתפיים'
כמה רגעים שבהם כולם מסביבי לא רגועים ואני בעולם שלי יחד איתה.
לוחצים עוד קצת
וב"ה ב"ה היא יוצאת אלינו.
חבל הטבור לחץ לה על הצוואר,
היא כולה כחולה אבל אני יודעת שהיא תהיה בסדר...
תוך כמה רגעים בכי ראשון והיא נלקחת לבדיקה.
שלב א של הלידה עבר בהצלחה.
נותנים פיטוצין להוצאת השלייה,
הזמן עובר והיא פשוט לא יוצאת.
בדרך כלל מחכים באזור ה20 דק וחוששים מאיבוד דם.
אנחנו כבר על חצי שעה והמיילדת אומרת שהיא רוצה לחכות עוד.. נותנת עוד הזדמנות.
45 דק ומבקשים שאלחץ קצת , המיילדת המתוקה לא רוצה להפעיל כח.
היא קוראת לרופאה , ואחרי כמה נסיונות, ב"ה השלייה יוצאת בשלמותה.
אבל איבדתי המון דם, כמעט פי 3 ממה שבדר"כ.
שלב ב' של הלידה עבר בהצלחה.
אני מקווה ששלב ג' שבראש שלי גם יעבור בהצלחה ואכן , ב"ה אין צורך בתפרים.
זה קרה. היא באה אלינו,
הציפייה, ההמתנה, הנסיונות והמשוכות שבדרך
ובסופם ניסים גלויים וגדולים.
לא ייאמן.
נשימה עמוקה והודיה גדולה על כל המסע הזה.
ועכשיו מתחילה את המסע שלי חזרה ...
את השלב שלאחר הלידה
שהפעם מגיעה אליו אחרת.
הרבה יותר בוגרת ומודעת לעצמי, לגבולות שלי למה אני זקוקה ומה אני צריכה ויודעת גם לבקש את זה.
מלווה עם גב משמעותי ממתן שיודע בדיוק מה אני צריכה אחרי מה שעברנו יחד אחרי הלידה הקודמת.
מתפללת ומתכוננת להמשך מסע
שנראה בו הרבה ניסים ונרגיש עטופים
לחיי התחלות חדשות
ומשמחות יחד עם שחרי שלנו. ❤