הפעם, בהתאמה לזמן של הדלקת נרות חנוכה שמבקשים מאיתנו להיות בו בתודעה של 'להיות' לעצור קצת, רק לזמן שהנרות עוד דולקים ותוך כדי השגרה של היום יום.
גם הפינה השבועית היא כזו - פחות 'לעשות' יותר 'להיות' עם מה שיש.
את מחבטי הטניס האלה מצאתי אצל ההורים שלי וינטג' אמיתי. ראיתי בהם הרבה יופי.
ומה אני רוצה להראות לכם בפינה של השבוע הזה ?!
שלפעמים, יש למוצר המקורי את היופי שלו ויש מחשבה מאחורי העיצוב של כל פרט שלו
ומה בכל זאת כן עשיתי אתן שואלות ? קודם כל עצרתי את עצמי מההרגל לשנות ובמקום להוריד, לצבוע לשייף או לכסות, הורדתי קצת שיפצורים ישנים שאבא שלי עשה כדי לחזק את המחבטים. תיקנתי משהו שקצת נקרע פה וניקיתי משהו שם
וקיבלתי תוצר חדש ומחודש ויפה יפה בפני עצמו.
חנוכה שמח שירי