קביים

פוסט חשוף עד מאוד

אבל על עניין חשוב מאין כמוהו

כך שמוכנה לכתוב עליו

ולו יעזור אפילו לאישה אחת.

כשהבנתי שאני מתמודדת

עם דיכאון אחרי לידה

וכבר התחלתי ללכת לטיפול-

המטפלת שלי,

שראתה את מצבי

(שהיה שחור משחור ומבולבל ועמוק בתהום)

הציעה לי קביים בדמות כדורי ssri

[שהם כדורים כימיים שמעלים את רמת הסרוטונין ומקלים בהדרגה על הסימפטומיים הכה קשים של הדיכאון]

אני הייתי נ.ג.ד

ככ נגד

שכמעט הפסקתי את הטיפול אצלה

רק על העניין הזה

כי הרגשתי שהיא לא מבינה אותי

(והיא בהחלט הבינה)

ככ נגד

שהתקוממתי ממש.

הייתי ועודני מאמינה גדולה ברפואה טבעית,

ולכן התנגדתי

ואחרי שקצת התרככתי והסכמתי לשמוע

דרשתי להתחיל קודם כל בטיפול בצמחים.

התחלתי לקחת היפריקום

במינון גבוה ועולה

בליווי של פסיכיאטר

עד שהגוף אותת ואמר שזה יותר מדיי בשבילו

והייתי צריכה לשלב ssri כימי

שפחדתי ממנו ככ.

פחדתי ממה זה אומר עליי,

ממה זה יעשה לי

פחדתי מתופעות הלוואי.

אבל אז כבר הבנתי שאני צריכה קביים.

קוראת להם קביים -

כי

רק הם כשלעצמם לא מספיקים,

נדרשת כאן מעטפת כוללת של טיפול.

כי

אם נוטלים אותם ורק אותם

בלי טיפול רגשי, פיזי, הוליסטי

הם יהיו כמו פלסתר על פצע מדמם -

הדיכאון ידעך והסימפטומים יתרככו

אבל יהיה לו קל לחזור,

לא יהיו כלים מעשיים להתמודד איתו.

*

הפסיכיאטר שרשם לי אותם, נתן לי דימוי שהם יהיו מפתח ספייר לצאת מהספירלה הבלתי נגמרת הזו של הדיכאון והחרדות עד שיחזור המפתח הטבעי.

לכן בעצם היא הציעה לי את הקביים בדמות הכדורים, כדי שאוכל להרים את הראש מעל המים ואז תהיה לי היכולת להתחיל לעבוד.

משמע,

להיות מסוגלת לקבל את הכלים שהיא רוצה לתת לי,

כדי שאוכל להקטין את הדיכאון הזה,

את הנוכחות שלו ואת המשקפיים השחורות שלו.

*

אז התחלתי לשלב בין היפריקום לבין ssri במינון נמוך.

לאט לאט התאזנתי -

והתחלתי לעבוד על עצמי, לקבל כלים, לטפל בדיכאון מהשורש.

עשיתי כל מיני דברים במקביל הטיפול הרגשי של הcbt -

התמדתי בהליכות של חצי שעה כל ערב

[עד היום- למעט חודש תשיעי וששת השבועות שלאחר הלידה האחרונה],

הלכתי לדיקור סיני באופן קבוע,

נעזרתי באיש שלי ובהורים שלי

למדתי שיטת ימימה, למדתי התמקדות

עשיתי קורס דולות

וכאמור, המשכתי לקחת את הכדורים הצמחיים והכימיים כאחד.

כל הדברים האלה יחד -

נתנו לי ים של כלים

שאני מרגישה שב"ה ממש

עוזרים לי ביום יום

בתקופה לאחר הלידה של עכשיו.

יחד עם הדאגה לעצמי וההקשבה לצרכים שלי ולגבולות היכולת שלי,

גופנית וחומרית ורגשית.

והיום כשנסעתי לקחת את הילדים

עלתה בי ההבנה

שבעצם , הקביים ההם

סייעו לי להתמודד

ומסייעים לי עד היום להיות יותר מאוזנת

ושלמה.